יום שישי, 24 במרץ 2017

עו"ד נועם קוריס ושות' לטובת עובדי הציבור - שינוי תנאי קופות הגמל לטובת עובדי הציבור

עו"ד נועם קוריס ושות' לטובת עובדי הציבור - שינוי תנאי קופות הגמל לטובת עובדי הציבור

עו"ד נועם קוריס  ושות' ב - ynet.co.il

התובע הייצוגי טוען באמצעות משרד עורכי דין נועם קוריס ושות', כי עמיתי הקופות הרלוונטיות שהפקידו ו/או העבירו כספים לידי בנק יהב ולהלמן אלדובי בין השנים 2004-2009,  יהיו זכאים לקבל החזר כספי. נזקם של התובעים מוערך בסך הכל  בכ-122 מיליון שקל.
לדברי עו"ד נועם קוריס המייצג את התובע היצוגי: "עד שנת 2004 החוק חייב את בנק יהב וחב' הלמן אלדובי לשלם ריבית לעמיתי הקופות החדשים וכך הם מפרסמים לציבור. בשנת 2004 שונה החוק והם כבר לא מחוייבים לשלם ריבית לפי החוק, אבל הם הפסיקו לשלם את הריבית, למרות שאת הפרסומים שלהם בתקנוני קופות הגמל הם לא שינו כבר 5 שנים".


עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז

יום רביעי, 22 במרץ 2017

עו"ד נועם קוריס - על הדימיון שבין חוזה לטובת צד שלישי והמחאת זכות

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite

          נשאלתי מהי המחאת זכות, איך בכלל ממחים זכויות ? 
חברות העוסקות במימוש אג"חים ומימוש של חובות ואיגרות חוב מחברות שונות, וביניהם בנקים, חברות כלכליות ומוסדות עושים זאת במקרים מסוימים בהתאם לחוק המחאות חיובים, התשכ"ט 1969.


היתרונות בעסקאות בהן נרכשות זכויות בהתאם לחוק המחאות חיובים מתחילות כבר בלשון ס' 1 לחוק המחאות חיובים, התשכ"ט 1969, שקובע כדלקמן:

"המחאת זכות
1.                     (א)  זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או לפי הסכם בין החייב לבין הנושה."

ודוק, רכישת החובות בהתאם לחוק המחאת חיובים כמוה כקבלת שיק מוסב אשר אין צורך לקבל את הסכמת החייב לביצוע ההמחאה מחד ומאידך אין בהסבת השיק ו/או בהמחאת החוב משום המצאת חיובים יש מאין- כנגד מקבל המחאת הזכות.

כך, כאשר מוסב שטר לאוחז הרי שבלתי ניתן לקשור את האוחז לחבות הגבוה מביטול הזכות הכתובה בשיק ואי אפשר לדוגמא לבוא בטרוניה למוסב בשיק מעבר לויתור על הזכות בשיק- ללא קשר לטענות שיש בפי החייב כנגד עסקאת היסוד.

בעת רכישת זכות (אג"ח) בהתאם לחוק המחאת חיובים, הרי שמדובר בהמחאת חיובים בלבד, בהתאם לחוק המחאות חיובים, התשכ"ט 1969, כך שבהתאם לחוק יכול נמחה לקבל רק את הזכויות לגבות את החובות הגלומים בהמחאה ובגין ההסכמים עסקאת היסוד שיצרה את הזכות.

בהתאם לחוק המחאת חיובים, אין כל נפקות להמחאת חוב ללא אישורו מראש של הזוכה, כך שכאשר אנו בוחנים את המחאת הזכות ממחה הזכות לנמחה, הרי שהזוכה אישרה מראש את העברת זכות זו- אך ככל ויטען שבגדר הזכות שהועברה קיימת גם חובה- הרי שבהתאם לחוק היה על החייב לאשר מראש ובכתב את העברת החוב הנטען בדיעבד כלפיו.

ודוק, המחאת הזכות לגבות אג"חים אינה כוללת בתוכה ואינה יכולה לכלול את המחאת החובה לפצות את החייב בגין עסקאת היסוד.

בהתאם לדין, הרי שלהבדיל מהמחאת הזכות לגבות את החוב מהחייב אותה ניתן להעביר לפי ס' 1 לחוק המחאת חיובים ללא הסכמתו, הרי שלא תיתכן העברת חבות מבלי שהייתה מתבצעת הסכמת כל הצדדים מראש (לרבות החייב בזכות המקורית), ואין מחלוקת שהסכמה משולשת שכזו לא מתקיימת במרבית המקרים, בעת רכישת זכות על ידי מוסד כלכלי.

בפסק הדין בת.א. 2412-09-07 רו"ח קדרון ואח' נ' עיריית לוד (פורסם בנבו), ניתח בית המשפט מצב דומה וקבע, כי ללא הסכמת המבקש מראש לא הייתה יכולה להיות העברת חבות לגבי טענותיו (להבדיל מהעברת הזכות לגבות ממנו את החוב),

בע"א 38302-02-10 א. וייס בנייה ופיקוח בע"מ נ' עופר גביראל נדון גם כן מקרה דומה למדי לעניינו, שם המחה קבלן את הזכות לקבל את יתרת התשלומים על הדירה לקבלן משנה שהיה צריך לסיים את העובדות ובתביעה שהוגשה על ידי הרוכשים נגד הקבלן יחד עם קבלן המשנה, נקבע בעמוד 14, כי:

"חוק המחאת חיובים, התשכ"ט 1969 מבחין בין המחאת זכות (ס' 1 לחוק) לבין המחאת חבות (ס' 6 לחוק). המחאת הזכות היא הסכם בין נושה (כאן טופ) לבין נמחה(כאן וייס). המחאת חבות היא הסכם בין הנושה (כאן גבריאל) לבין החייב (כאן טופ), לבין הנמחה (וייס). אין מחלוקת כי גבריאל לא נשאל ולא נתן את הסכמתו להעברת הזכות לגבות ממנו את הכספים שהגיעו ו/או שיגיעו ממנו לטופ.

על מנת שיקבע- במקרה כמו שלפנינו- כי המחאת הזכות כללה גם את המחאת החבות, יש למצוא לכך עיגון במסמך ההמחאה ובהתנהלות הצדדים.

...אדם איננו יכול להמחות את כל החוזה שיש לו עם פלוני, ללא הסכמתו, העברת חוזה שלם כוללת גם המחאת חבות ולזו יש תוקף רק עם הסכמת הנושה, הצד השני לחוזה. להעברת חוזה שלם ללא הסכמת הצד השני, יהיה לכאורה תוקף רק לעניין המחאת הזכות..."

יתרה מכך, הרי שבהתאם למערך החוקי (ואף העסקי הלוגי), הרי שמקומן של הנמחים אינו צריך להיות בגדר "נתבעים" במקרים אלו- אלא שהמקום המתאים והנכון בנסיבות העניין ובהתאם למצב החוקי, הינו לכאורה כתובעות הזכאיות לקבל את הזכויות. (ראה למשל את הניתוח בפסק הדין בע"א 2138/10 המועצה המקומית דלית אל כרמל נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו) 

יודגש, שאותו הרציונל לפיו מיקומה של הנמחים אינם כנתבעים אלא כתובעים פורט גם בפסק הדין בע"א 471/73 מקבלי נכסים זמניים ומנהלים של אלקטרוג'ניקס בע"מ נ' אטלנטיס בע"מ (פ"ד כט(1) 121, כדלקמן:

"התוצאה של העברת הזכות היא שהנמחה נעשה הנושה של החייב במקום הממחה, אך כל עוד לא פרע החייב את חובו עומדת לנמחה הזכות לגבות את המגיע לו מהממחה."

בית המשפט אף תיאר את מערכת היחסים של חייב/ ממחה נמחה בהתאם לחוק המחאות חיובים לעיל, כדומה עד כדי זהה למערכת היחסים הנוצרת במסגרת ס' 34 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג 1973, בהסכם לטובת צד שלישי.

"אכן קיים דימיון רב בין הסיטואציה של חוזה לטובת צד ג' לבין הסיטואציה של המחאת זכות. בחיבורו הנ"ל של פרופ' ש' לרנר נאמרו, בע"מ 43, הדברים הבאים:
'בין שתי המערכות: חייב-ממחה-נמחה וחייב-נושה-מוטב ישנו דימיון רב. בשני המקרים, לצד השלישי, הנמחה או המוטב, יש זכות כנגד החייב החוזי. המוטב כמו הנמחה, זכאי לתבוע את החייב אך אינו אחראי כלפיו לביצוע ההתחייבויות של הנושה..."

ראו תא (ב"ש) 6939/04 שיקרצי בע"מ נ' מועצת עובדי ים המלח

בית המשפט אף נדרש לנושא דומה בע"א 2328/97 כוכבי נ' ארנפלד (פורסם בנבו), שם בוטלו עיקולים שהוטלו לאור חובות הממחה לאור המחאת זכות לגבי הנכס המעוקל ובתוך קביעה שלאחר המחאת הזכות לא ניתן לבוא בטרוניה אל הנמחה, למרות שהנכס לא הועבר בר ישום ספרי האחוזה.

"בתוקף הסכם ההמחאה הועברו בפועל כל הזכויות שהיו בידי שפירא לידי כוכבי, מכאן נובע כי העיקולים שהוטלו על ידי נושי שפירא על הערת האזהרה שהייתה רשומה לטובתם על הזכויות שהיו להם בדירה אינם יכולים לתפוס."

הנה כי כן, ברור שאין הנמחים יכולים להיות בעלי דין מתאימים למבקש לדון בעסקת היסוד ממחאת הזכויות  ואף ברור שאין למבקש הדיון ולא יכולה להיות לו כל עילה כנגד הנמחית, כך שאפילו אם יסתבר שיש לבטל את המחאת הזכויות, עדיין יהא זכאי הנמחה לסעד, לכל הפחות מתוך דיני היושר ומן הממחה. כך שאף אם  יוכחו הטענות כנגד עסקאת היסוד- עדיין לא יהיה התובע נגד עסקאת היסוד זכאי לסעד מאת הנמחה, בהתאם לדין.

כך שבתי המשפט כבר פסקו לא פעם, שאין החייב רשאי לבוא בטרוניות לנמחה הזכות, וככל ולטענתו נגרמה לו עוגמת נפש או הוצאות מהתנהלותו של ממחה הזכות- הרי שאין טרוניות אלו יכולות להיות מועברות אל נמחה הזכות.

כך למשל, בית המשפט העליון קבע, כי בנק שרכש זכות מקבלן בניין ייכנס בנעליו של קבלן הבניין בכל הקשור לזכות לגבות את החוב שנרכש אך לא יחולו כנגדו חבויות שונות- ולמשל החייב לא יהא רשאי לקזז מהחוב את התחשבנויותיו על פי הסכם אחר מול הקבלן.

"ההסדר שבסעיף 53(א) לחוק החוזים קובע הסדר כללי לעניין זכות הקיזוז כזכות מהותית בדיני חיובים, העומדת לחייב בדרך של קיום חיובו לנושה. ככל שבדיני המחאת חיובים עסקינן, הבנק הנמחה אינו בא בנעלי הקבלן לכל דבר ועניין בקשר עם העסקה שממנה נובעת הזכות הנמחית"

ראו ע"א 8357/03 מינהל מקרקעי ישראל נ' בנק דיסקונט למשכנתאות (פורסם בנבו).

נועם קוריס











יום ראשון, 19 במרץ 2017

אחריות מוגבלת והרמת מסך/ עו"ד נועם קוריס

אחריות מוגבלת והרמת מסך/ עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

 

סעיף 18(4) לחוק קובע שחברה חייבת לכלול בתקנון שלה פרטים בדבר הגבלת האחריות, כאמור בסעיף 35. סעיף 35 לחוק קובע שאחריות יכולה להיות בלתי מוגבלת או מוגבלת אך אם היא מוגבלת יש לציין את אופי ההגבלה. סעיף 26 לחוק קובע שאם החברה קבעה שהאחרית בה היא מוגבלת, היא חייבת לכלול בסוף שמה את הביטוי בעירבון מוגבל/בע"מ. מדובר בהתרעה חשובה כלפי צדדים שלישיים וזאת בעקבות ביטול תורת הידיעה הקונסטרוקטיבית. זהו סימן חיצוני שמהווה נורה אדומה. צדדים שלישיים צריכים לדעת שמדובר בחברה בערבון מוגבל והם לוקחים על עצמם סיכון שהחברה לא תוכל לפרוע את התחייבותם כלפיהם. הרעיון של הגבלת אחריות מדבר על הגבלת אחריות בעלי מניות לחובות החברה עד לסכום הון המניות שהונפק לבעלי המניות. היתרון של עקרון זה בכך שבעלי מניות לוקחים על עצמם סיכון ידוע מראש בגובה הון המניות וכך ניתן ביתר קלות למצוא משקיעים לחברות בערבון מוגבל, כשהמשקיעים לא חשופים לתביעות בגין חובות החברה.

הרמת מסך
מתי נתעלם מאחריות מוגבלת ונרים מסך. סעיף 6 לחוק החברות מראה שהרמת מסך היא חריג לאישיות משפטית נפרדת ולא להגבלת האחריות. הפירוש של מונח זה הינו ייחוס של חובות החברה למשקיעים. בהרמת מסך אנחנו פוגעים באושיות היסוד של דיני החברות, ובעקרון האשיות המשפטית הנפרדת, ולכן בתי המשפט ברוב המקרים ימנעו מצעד חריג של הרמת מסך. בחברה פרטית נהיה נכונים יותר להיות ליבראלים בהרמת מסך כיוון שיש זהות קרובה יותר בין בעלי המניות לחברה או בין בעלי המניות לאלו שקיבלו את ההחלטות. במקרים כאלה המוסר בא יותר על סיפוקו כי מטילים את האחריות על אלו, שבפועל, נהנו מהפעילות הבלתי הגונה. בחברה ציבורית הטיעון הזה נחלש כיוון שבעלי המניות יותר מפוזרים, הם לא בהכרח נטלו חלק בפעילות המסוכנת.

הדחייה – הדחייה מעוגנת בסעיף 6(ה) לחוק. בהתקיים תנאי לפיו בעל המניה, אותו אנחנו רוצים לתקוף, הוא גם בעל חוב לחברה ניתן להדחות את החוב שלו והוא יהיה האחרון בסדר הנושים שיקבל את חובו בחזרה מהחברה. חובת ביטוח מנדטורית - ניתן להטיל חובת ביטוח מנדטורית על חברה, ובכך קנינו כיס פירעון נוסף, הקטנו את הסיכונים שצדדים שלישיים נחשפים אליהם. אולם אפשרות כזה תייקר את הפעילות התאגידית כיון שחברות יצטרכו לשלם פרמיות לחברות הביטוח. זהו רעיון מצוין כי אנחנו מסיטים את הסיכון כמו שעקרון האחריות עושה. ערבויות אישיות - דרך נוספת היא הדרך של ערבויות אישיות אשר גם לפיה אנחנו מוצאים כיסים נוספים (פס"ד צוק אור). סף מינימאלי להון עצמי - ניתן לקבוע סף מינימאלי של הון עצמי של חברות שרוצות להתאגד, כך יש כרית מסוימת, יש פחות סיכון שהחברה תגיע לחדלות פירעון. הבעיה היא שקשה יהיה לקבוע סף של הון כיוון שזה תלוי במספר פרמטרים, כמה מתאגדים, מהו תחום העיסוק וכיו"ב. כמו כן, יש לקחת בחשבון שאולי נצטרך להגביל את היחס בין ההון להלוואות, כלומר, להגביל את המינוף. עוד בעיה של הון עצמי מינימאלי היא הבעיה שאם נגזים ונקבע סף כניסה גבוה נפגע בחופש ההתאגדות ובחופש העיסוק ונחסום המון אנשים מוכשרים שאין להם כוח ועוצמה כלכלית להיכנס לשוק, ורק העשירים יוכלו להתאגד.

הרמת מסך הוא עיקרון מופשט. זהו עיקרון דינאמי שחייב לאפשר לבית המשפט מרחב שיקול דעת להבחין בין נורמה עסקית מותרת, לנורמה עסקית שאינה מותרת. באופן כללי, כאשר ביהמ"ש רואה שנעשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות הוא ירים מסך. הרמת מסך יוצרת יחס משפטי ישיר בין הנורמה המשפטית או חוב שנוצר בעקבותיה, לישויות הממשיות המצויות מאחורי מסך ההתאגדות. אין צורך שהנורמה המשפטית תחול במישרין על היישות כדי להרים מסך, די בכך שהיא מוטלת על החברה. או אז, נייחס אותה, באמצעות פיקציה, לנושים מסוימים. סעיף 6(א) קובע כי " הרמה של מסך ההתאגדות היא כל אחד מאלה"
אם מתקיים לכך תנאי קבוע בחיקוק – הרמת מסך סטטוטורית. לדוגמא, סעיף 64 לפקודת מס הכנסה שאומר שניתן לייחס הכנסות לבעלי החברה אם בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן – זהו שיקול שניתן לביהמ"ש.
אם מתקיימים התנאים בסעיף קטן ג' – סעיף זה קובע שביהמ"ש רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים, להרים את המסך בהתקיים אחד מאלה.
אם השימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה נועד לסכל כוונתו של כל דין או להונות או לקפח חיי אדם. בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן בשים לב לכך שהיה יסוד סביר להניח כי ניהול עסקי החברה לא היה לטובת החברה וכן היה בו משום נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה. מסעיף זה משתמע שהחברה צריכה לפעול לטובת הנושים אך זהו אינו סעיף לטובתם אלא רק כאשר זה גם לטובת החברה. כלומר בסעיף יש שני תנאים מצטברים: סיכון הנושים + הדבר לא היה לטובת החברה. מימון דק – לחברה הון עצמי זעום לעומת הסיכונים שהיא לוקחת. חשש גדול שכאשר יצטרכו לפרוע חובות לא יהיה מהיכן לפרוע. או יחס מינוף גבוה, מעט הון עצמי, הרבה הון חיצוני – אלו הם מקרים שהם לא בהכרח בעייתיים אך ייתכן ובם עשויים לגרום להרמת מסך. סעיף קטן 6 ד' אומר שהרמת מסך תהיה רק כמוצא אחרון, הרמת מסך ממשית תעשה בשים לב שהחברה צריכה לפרוע את חובותיה. רק אם כרסמנו בכל נכסי החברה נעבור לכיסם של בעלי המניות. סעיף קטן 6 ה' קובע את רעיון ההדחייה, בדרך כלל מדובר בהדחייה של זכות של נושה שהוא גם בעל מניה בחברה, הנמצא בתחתית סדר הנושים. בפס"ד קריספי[1] אומרת דורנרר שהדחייה מותנית בכך שלבעל המניה חוב בחברה שהיא תעשה כאשר יש חוסר תום לב, כאשר הואא ניהל באופן כושל את החברה או כאשר החברה ממומנת במימון דק.

ביהמ"ש מרים מסך בעיקר ברטוריקה של "שימוש לרעה", "התחמקות מביצוע חוזה" וכיו"ב. כל מה שנועד להיות פיקטיבי ולהשתמש בתאגיד לא על מנת להשיא רווחים אלא ככיסוי. שלושה טיפוסי מקרים בהם ביהמ"ש יותר קרוב למסקנה שיש סיבה להרים מסך לא באופן אוטומטי)מבנה של מיזם/ קונצרן, מימון דק, עירוב נכסים כשאין הפרדה בין הנכסים האישיים של בעל החברה לבין נכסי החברה) ננסה להבין את ההצדקה מדוע ביהמ"ש יותר נכון להרים מסך במקרים אלו- מיזם – רוב הפעילות התאגידית בישראל, מנוהלת כיום במבנה כזה ולכן השאלה היא האם נתקוף כל חברה באופן אישי או את כל האשכול כיחידה אחת. במבנה כזה, נגרום לכך שבגלל אפקט הפירמידה נשלוט בהמון נכסים במחירים יורדים. רוב הפעילות היצרנית בישראל מנוהלת באמצעות חברות אחזקה, יש מעט מאוד משפחות שבעצם באמצעות השקעה זעומה יחסית שולטים על מרבית השוק. השאלה היא האם נדבוק במודל האחריות האישית או במודל המתייחס לאשכול כגוף אחד. התייחסות פורמאלית לגבי אישיות המשפטית הוא התייחסות כלכלית לגבי מהותו של הגוף. אם הגוף הכלכלי הוא רלבנטי אז זוהי הרמת מסך טוטאלית, ואם לא אז צריך להסתכל על כל אישיות משפטית בנפרד. מימון דק – גם פה ההנחה היא שמימון דק, כשלעצמו, לא נחשב שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת אך אין ספק שבמימון דק ישנו פיתוי להחצנת סיכונים. זהו אותו מצב בו ההון נמוך במיוחד ולכן הפיתוי גבוה. יש לבדוק האם זה מצב בו החברה מלכתחילה מימנה באופן מסוכן ואנו רואים שעקרון הגבלת האחריות ועקרון האישיות משפטית נפרדת אינו עומד תמיד לבעלי מניות ולנושאי משרה בחברה. לבית המשפט קיים שיקול דעת בנושא זה. בעלי מניות ונושאי משרה בחברה חייבים לנקוט משנה זהירות במילוי תפקידם ובהובלת המהלכים בחברה, זהירות זו תכלול חובת אמונים לחברה, מניעת ניגוד אינטרסים ועוד.



[1] ע"א 2223/99 ויטלי קריספי נ' ח. אלקטרוניקה (1988) בע"מ (פד"י נז(5)



אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'

·          
נועם קוריס



עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

מאמרים פרי עטם של משרד עו"ד נועם קוריס
מאמרם מאת עו"ד נועם קוריס
מאמרים מאת עו"ד 
נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד 
נועה מאיר
מאמרים מאת עו"ד יפית לוי
מאמרים מאת עו"ד יסידור שוורצמן
מאמרים מאת עו"ד  עינב זכאי
מאמרים מאת עו"ד  איתי ריזניק
מאמרים מאת עו"ד   ארז פרסי
מאמרים מאת עו"ד   לאה אביב

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר      
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז         
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona