יום שבת, 19 במאי 2018

המרכז הארצי לזכויות הגבר במשפחה ישלם פיצוי


המרכז הארצי לזכויות הגבר במשפחה ישלם פיצוי

בית המשפט המחוזי ובעקבותיו בית המשפט העליון הותירו על כנה את קביעת בית המשפט השלום בהרצליה לפיה הועדפה הגרסה שנמסרו למרכז 55 אלף ש"ח במזומן על פני גרסת המרכז.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע


בית המשפט העליון דחה ערעור של המרכז לזכויות הגבר במשפחה בעניין סכסוך בנוגע להסכם נטען בין המשיב 1 (להלן: המשיב) לבין המבקש 2, "המרכז הארצי לזכויות הגבר במשפחה" (להלן: המרכז). על פי הנטען, לאחר שהמשיב נקלע למשבר משפחתי הוא פנה למרכז שהציג עצמו כגוף המספק מידע ושירותים בענייני נישואין וגירושין. בהמשך לכך התקשרו הצדדים בהסכם למתן השירותים האמורים תמורת 55,000 ש"ח (להלן: ההסכם). לטענת המשיב, במועד החתימה על ההסכם שילם למבקש 3, מנהל המרכז, את מלוא הסכום האמור במזומן. לעומת זאת, לטענת המבקשים, המשיב לא שילם לידיו סכום כלשהו. מוסכם על הצדדים כי לאחר חתימת ההסכם הפנה המרכז את עניינו של המשיב לעורכת דין כדי שתטפל בפתיחת הליך גירושים בבית הדין הרבני תמורת 7,000 ש"ח. לאחר הגשת התביעה לבית הדין הרבני החליט המשיב לנסות לשקם את נישואיו ולפיכך פנה למרכז כדי שישיב לו את רוב הסכום ששילם לו. המרכז סירב לבקשה בטענה כי המשיב לא שילם לידיו דבר; ובהמשך לכך אף הגיש נגדו תביעה באמצעות המבקשת 1. המשיב מצדו הגיש תביעה שכנגד לאחר שהסכים למחוק תביעה קטנה שהגיש קודם לכן באותו עניין.

ברקע הדברים יוער כי במהלך בירור ההליכים הגישו המבקשים 1 ו-3 תובענה נוספת נגד המשיב 2 ובת זוגו וביקשו לאחדה עם ההליכים דנן. ביום 8.5.2017 דחה בית משפט השלום בהרצליה (כב' השופט א' ויצנבליט) את הבקשה משקבע איחוד הדיונים יוביל לעיכוב בהכרעה בהם; וכי בנסיבות העניין איחוד התיקים לא ייעל את הטיפול בכלל ההליכים.
נועם קוריס עו"ד משה אביב


ביום 5.8.2017 דחה בית משפט השלום בהרצליה (כב' השופט א' ויצנבליט) את תביעת המרכז וקיבל באופן חלקי את תביעתו שכנגד של המשיב. נקבע כי המשיב עמד בנטל להוכיח כי שילם סכום של 55,000 ש"ח למרכז על פי ההסכם. עוד נקבע כי ההסכם האמור אינו חוקי נוכח פסק דין קודם שאסר על המרכז, בין היתר, לשדל אדם למסור עבודה משפטית לעורך דין; וכי לפיכך על המרכז להשיב לידי המשיב 46,470 ש"ח, הם הסכום ששילם המשיב למרכז בניכוי הסכום ששולם לעורכת הדין בתוספת מע"מ. בנוסף חויבו המבקשים לשלם את הוצאות המשפט של המשיב בסך 10,000 ש"ח.

המבקשים ערערו על פסק הדין. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש' דותן) דחה את הערעור על בסיס תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בית המשפט קבע כי אין בסיס להתערב בממצאי העובדה שקבע על ידי בית משפט השלום; כי אלה תומכים במסקנה המשפטית שנקבעה על בסיסם; וכי לא התגלתה טעות שבחוק. עוד נקבע כי לא נמצא פגם בהחלטה שלא לאחד את הדיונים כאמור לעיל. המבקשים חויבו בתשלום הוצאות משפט בסך 20,000 ש"ח.

מכאן הבקשה האחרונה לפיה לטענת המבקשים, חיובם בתשלום הוצאות בגובה 20,000 ש"ח נוגדת את כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 ואינה יכולה לעמוד. עוד נטען, בין היתר, כי שגה בית המשפט המחוזי שהותיר על כנן את קביעות בית משפט השלום שלפיהן המשיב שילם לידי המרכז את מלוא הסכום; כי ההסכם אינו חוקי וכי עקב כך קמה חובת השבה; וכי אין להורות על איחוד הדיונים.

לאחר שבית המשפט העליון עיין בבקשה ובנספחיה הוא מצא כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, מקום שבו מועלית שאלה משפטית רחבה החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (רע"א 7485/16 זק'ונט נ' האפרתי, פסקה 4 (16.11.2016); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). בענייננו נקבע, אין בטענות המבקשים כדי לגלות שאלה כאמור ואף המבקשים אינם טוענים שכך הדבר. טענות המבקשים הן ערעוריות במהותן ומכוונות בעיקרן לקביעת ממצא עובדתי בדבר התשלום שבוצע מהמשיב למרכז וליישום הדין הנובע מכך בנסיבות המקרה הפרטני. כידוע, טענות מסוג זה אינן מצדיקות מתן רשות כאמור (רע"א 8796/17 החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי סוכנות לביטוח (1992) בע"מ נ' סיני סוכנות ‏לביטוח בע"מ, פסקה 6 (2.5.2018); רע"א 5198/16 ברוור נ' הורן את לייבוביץ בע"מ, פסקה 4 (16.11.2016)). גם טענות המבקשים ביחס לאיחוד הדיונים עניינן ביישום הדין בנסיבות העניין ואינן מצדיקות מתן רשות כאמור, בפרט נוכח אמת המידה המצמצמת אף יותר הנוהגת ביחס למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" על החלטה של הערכאה הדיונית בנוגע לניהול הדיון (רע"א 4479/11 סבן נ' ניזרי, פסקה 6 (14.8.2011)). לבסוף, גם בטענה בדבר גובה ההוצאות אין כדי לסייע בידי המבקשים בשים לב לאמת המידה המצמצמת בקשר לפסיקת הוצאות על ידי הערכאה הדיונית, לא כל שכן ב"גלגול שלישי" (רע"א 2866/18 חן נ' ברוש, פסקה 7 (7.5.2018)).

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום שישי, 27 באפריל 2018

עו"ד נועם קוריס – על גירושין, על כתובה ועל מחצית דירה

עו"ד נועם קוריס – על גירושין, על כתובה ועל מחצית דירה



נועם קוריס
נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוג עו"ד נועם קוריס ושות' הצטרפו אלינו בפייסבוק נועם קוריס עו"ד  
בשנת 1999, בתור סטודנטים למשפטים, למדנו בבית הספר למשפטים, שכשאר זוג יהודי רוצה להתגרש בישראל קיימת בעניינים מסויימים סמכות מקבילה לפי החוק, לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה.
במילים אחרות, יוצא שאם כבר מחליטים להתגרש אז כדאי למהר ולהיות הראשון שפונה לערכאות, שכן הפנייה הראשונה היא זו שקובעת עם בית הדין הרבני ידון בסכסוך או בית המשפט לענייני משפחה.
הסמכויות המקבילות לכאורה הביאו למצב, שבו מהירה אצבע על ההדק, ולא פעם גם עורכי הדין עוד מאיצים בלקוח או הלקוחה למהר ולהתחיל בהליך הגירושין, בשביל להיות הראשון ולקבל יתרון.
אז הרבה זמן עבר מאז שסיימתי את בית הספר למשפטים והיום המצב שונה, בתי המשפט כמו גם בתי הדין הרבניים לא ממהרים ללכת שבי וכך למשל במקרים בהם אישה דורשת מחצית מהרכוש בבית משפט לענייני משפחה, יש להניח שבית הדין הרבני יקבע שהיא אינה זכאית עוד לכתובה.
עו"ד אלכסנדר כהן (עו"ד אלכס כהן) שעוסק במשפטי גירושין מספר לי, ששוב ושוב מגיעים אל משרדו גברים, אנשים שבורים, לאחר שעלתה תמונה בראשם, לפיה בגירושין האישה תקחח את מחצית הכסף ממכירת הדירה, וגם תדרוש ותקבל את פדיון דמי הכתובה, ובכך למעשה תיקח גם את חצי הדירה השני, שלהם.
עו"ד כהן מסביר, שמרוץ הסמכויות המוכר אומר, שהתביעה בין הצדדים, שהוגשה קודם לבית הדין הרבני- תתנהל בבית הדין הרבני, ואם קודם הוגשה לבית משפט לעניינ י משפחה תתנהל בו.
אם האישה תגיש את התביעה קודם לבית משפט לענייני משפחה, ענייני הרכוש יישמעו שם, ואחר כך האישה יכולה גם לתבוע את כתובה ברבנות. עם זאת האישה לא תקבל תשלום כפול, לפי פסק דין בבלי, כל שקל שהאישה מקבלת בחלוקת רכוש בבית משפט לענייני משפחה, יש להוריד מהכתובה. כך, שאם הכתובה היא למשל 555,555 שקלים, והצדדים מכרו דירה, ונשאר להם אחרי סילוק חובות 600,000 לכל אחד, יראו את הבעל כאילו כבר שילם את דמי הכתובה האמורה.
אבל יש להבדיל, בין תביעות למזונות ילדים, שגם אם רוצים לנהל ברבנות (בית הדין הרבני), האישה עלולה למשוך את הדיון בנושא אל בית המשפט לענייני משפחה, להבדיל מהדיון בסכסוכים על הרכוש.
לכן, לא צריך לפחד, כמו שאומרים השופטים, אי אפשר "לקבל גם וגם", ולכן מי שתבעה בבית משפט לענייני משפחה, לא תקבל את הכתובה בנוסף לתביעתה, ככל שמה שקיבלה בחלקת רכוש עולה על הכתובה.
עו"ד כהן מספר, שאחרי שהגברים מקבלים תמונה נכונה על המצב המשפטי שלהם, יכול המשפט להתנהל על מי מנוחות, ולמרות הסמכויות המקבילות בישראל, אישה לא יכלה לקחת מבעלה במסגרת גירושין, את מה שלא מגיע לה.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס – כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

יום שישי, 20 באפריל 2018

הארכת מעצר נוספת בפרשת טרור ברשת


הארכת מעצר נוספת בפרשת טרור ברשת
בית המשפט העליון התבקש לאחרונה להכריע בהארכת מעצר נוספת עד תום ההליכים, במסגרת פרשת טרור ברשת בה על פי החשד פרסמו שלושה נאשמים אלפי עמודי אינטרנט מכפישים ומטרידים כנגד מאות קורבנות.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

נגד המשיבה, לורי שם טוב ושני נאשמים נוספים – מרדכי לייבל וצבי זר (להלן: הנאשמים האחרים),הוגש כתב אישום מתוקן לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, המחזיק 120 אישומים. מכתב האישום עולה, כי הנאשמים הפעילו מערך אתרי אינטרנט ועמודים ברשתות החברתיות, בהם פרסמו, לכאורה, תכנים מכפישים ובוטים (לעיתים בעלי אופי מיני) כלפי עובדי ציבור ומתלוננים נוספים; פרטים מזהים אודות קטינים שבעניינם נערכו הליכי משמורת חשאיים; ועוד. לפיכך, מייחס כתב האישום למשיבה וליתר הנאשמים, ביצוע מספר רב של עבירות, ובהן: הטרדה מינית; התחזות כאדם אחר; פגיעה בפרטיות; עבירות מחשב; העלבת עובד ציבור; לשון הרע; ופרסומים מזיקים.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה לעצור את המשיבה, ואת שני הנאשמים הנוספים, עד לתום ההליכים במשפטם. בבקשה נטען, כי ברשות המבקשת ראיות לכאורה, להוכחת אשמתה של המשיבה. עוד טענה המבקשת, כי קיים יסוד סביר לחשש שהמשיבה תסכן בטחונו של אדם כמו גם את בטחון הציבור, על פי סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים. בנוסף, סברה המבקשת, כי נגד המשיבה קמה עילת מעצר נוספת, על פי סעיף 21(א)(1)(א) לחוק המעצרים, בשל חשש ממשי כי שחרורה יביא להימלטותה מהדין. לשיטת המבקשת, החשש לשיבוש הליכי משפט אף מתעצם נוכח אישומי המרמה המיוחסים למשיבה, והחשד כי המשיבה יצאה מן הארץ תחת זהות בדויה בשנים 2011 ו-2014. בהמשך לכך, טענה המבקשת, כי ניתן ללמוד מעברה הפלילי של המשיבה, כי "עסקינן במשיבה אשר מורא החוק איננו מרתיעה מלשוב ולבצע עבירות בכלל, וכלפי עובדי ציבור בפרט". לאור האמור, הוסיפה המבקשת וטענה, כי אין חלופה ראויה למעצרה של המשיבה, וכי על בית המשפט להורות על מעצר המשיבה עד לתום ההליכים במשפטה.

בדיון שהתקיים ביום 16.05.2017 בבית המשפט המחוזי, טען ב"כ המשיבה כי היא מוחזקת במעצר לא חוקי, וזאת לנוכח העובדה שחלפו למעלה מ-30 ימים מאז הוגש כתב האישום בעניינה, ובית המשפט האריך את מעצרה מבלי שנקבע כי קיים רף ראייתי מתאים להמשך המעצר. ב"כ המשיבה טען עוד, כי טרם בוצעה הקראה כדין של כתב האישום למשיבה. לאחר שבית המשפט המחוזי דחה את טענות ב"כ המשיבה, הוגש ערר על החלטה זו לבית משפט זה, אשר נדחה על ידי השופט ע' פוגלמן (בש"פ 4105/15 לורי שם טוב נ' מדינת ישראל (22.05.2017)).


בדיון שהתקיים ביום 23.05.2017, ביקש ב"כ המשיבה לשחרר את המשיבה ממעצר, בשל העובדה כי חומרי חקירה רבים לא הועברו לידיו. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, ועל החלטה זו הוגש ערר לבית משפט זה, אשר נדחה על ידי, ביום 09.07.2017 (בש"פ 4311/17 לורי שם טוב נ' מדינת ישראל (09.07.2017)).

במסגרת דיון שהתקיים בחודש ספטמבר 2017, הסכים ב"כ המשיבה לקיומן של ראיות לכאורה נגד המשיבה. בהמשך, טען ב"כ המשיבה לעניין עילת המעצר, וביקש כי יוגש תסקיר שירות מבחן בעניינה של המשיבה, אשר יבחן את האפשרות לשחרורה של המשיבה לחלופת מעצר. לאור האמור, הורה בית המשפט המחוזי על עריכת תסקיר מבחן בעניינה של המשיבה, בהדגישו כי "אל לה למשיבה לפתח ציפיות". בתסקיר המבחן, מיום 03.10.2017, הבהיר שירות המבחן, כי:
"ללורי קיים קושי בקבלת סמכות חיצונית, על אף שביכולתה להתנהל באופן רציונאלי מתוך שיקולים של רווח והפסד. בהקשר זה, להערכתנו, תהיה מסוגלת בעיתוי הנוכחי לעמוד בגבולות של מעצר בית, לאור הבנתה את המחיר הכבד שמשלמת בהיותה במסגרת מעצרה. יחד עם זאת, לא ברורה מידת יכולתה ומחויבותה להימנע מפעילות במרחב החברתי, שיכולה ליצור מצבי סיכון, בהם היא עלולה להפעיל לחץ, לנצל ולהשפיע על אחרים, במטרה להשיג את מטרותיה".

בהמשך, ציין שירות המבחן, כי "במקרה זה, קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות דומה בעתיד, שכן ללורי נטייה להתנהלות אובססיבית, אגרסיבית וחסרת גבולות, שבאה לידי ביטוי גם בהפגנת צרכי שליטה גבוהים באחר וביכולת להפעיל אחרים למען השגת מטרותיה". כמו כן, שירות המבחן נפגש עם המפקחים שהציעה המשיבה: בן זוגה מר משה שלם; הגב' עדי ליכטנשטיין; והגב' עופרה, ומסר כי "מערך הפיקוח המוצע אינו מותאם לרמת הסיכון המוערכת ולא יוכל להוות מענה הולם לסיכון הפוטנציאלי להישנות מעורבות בעבירות נשוא הדיון וביכולת לעמוד בתנאים ובמגבלות השחרור". לאור האמור, נמנע שירות המבחן מלהמליץ על שחרורה של המשיבה לחלופת מעצר.

בדיון שהתקיים ביום 10.10.2017 בבית המשפט המחוזי, ביקש ב"כ המשיבה לדחות את הדיון לצורך קבלת תסקיר משלים בעניינה של המשיבה, על מנת לאפשר לה להציג בפני שירות המבחן מפקחים נוספים. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת ב"כ המשיבה, וקבע כי יש לשמוע את טיעוני המשיבה והנאשמים הנוספים במאוחד. ביום 16.10.2018, הגיש שירות המבחן, תסקיר מעצר משלים בעניינה של המשיבה, במסגרתו נמסר כי שני המפקחים הנוספים שהוצעו על ידי המשיבה: הגב' גליה קהא ומר מיכאל פלג, אינם יכולים להחשב כמפקחים מתאימים. לפיכך, מסר שירות המבחן, כי אין בידו להמליץ על שחרור לחלופת מעצר, אשר תיתן מענה הולם לסיכון הפוטנציאלי הגבוה להישנות מעורבותה של המשיבה בעבירות שיוחסו לה ויכולתה לעמוד בתנאים ובמגבלות שחרור ממעצר.


יצוין, כי, בית המשפט המחוזי דחה גם בקשות מטעם הנאשמים האחרים, לעיון בחומרי חקירה והשבת תפוסים.

בדיון נוסף שהתקיים ביום 26.10.2017, ביקש ב"כ המשיבה לשחררה לחלופת מעצר, חרף האמור בתסקירי שירות המבחן. בו ביום, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת ב"כ המשיבה, והורה על מעצרה של המשיבה ושל שני הנאשמים הנוספים, עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינם. בהחלטתו, עמד בית המשפט המחוזי על המסוכנות הנשקפת מן המשיבה והנאשמים הנוספים, ובלשונו: די לי בריבוי האישומים המיוחסים להם יחדיו בגין פרסומים בוטים ופוגעניים, על מנת לקבוע כי מסוכנותם הנשקפת ממעשיהם עולה, כשלעצמה, כדי מידה גבוהה שאין בחלופת מעצר להפיגה או להפחית ממנה במידה המתקבלת על הדעת".

על החלטה זו, הגיש ב"כ המשיבה ערר לבית משפט העליון ולאחר שנשמעו טיעוני הצדדים, קיבל ב"כ המשיבה את המלצת בית משפט (השופטת ע' ברון), לפיה המשיבה תופנה אל שירות המבחן, על מנת שתִבַּחֵן האפשרות לשחררה לחלופת מעצר, תחת פיקוחם של מפקחים שיאושרו. לאור האמור, חזר בו ב"כ המשיבה מן הערר והערר נמחק (בש"פ 8872/17 לורי שם טוב נ' מדינת ישראל (22.11.2017).

בעקבות דיון זה, הגיש ב"כ המשיבה, ביום 11.12.2017, בקשה לעיון חוזר בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, מיום 26.10.2017. במסגרת הבקשה, התבקש בית המשפט המחוזי להורות על הגשת תסקיר מבחן משלים בעניינה של המשיבה, לאחר בחינת המפקחים המוצעים, וזאת בהתאם להצעת בית משפט זה. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה, והורה לשירות המבחן לבחון את המפקחים המוצעים על ידי המשיבה. יחד עם זאת, הדגיש בית המשפט המחוזי, כי אין בהחלטה זו כדי להצביע על תוצאות ההליך בעניינה של המשיבה.

ביום 20.12.2017, הגיש ב"כ המשיבה "בקשה לשינוי מועדים ולתכנית עבודה חדשה בפני בית המשפט הנכבד", וזאת בשל הצורך בלימוד חומרי החקירה ואיתור מומחים מטעם ההגנה. בית המשפט המחוזי קבע, כי הבקשה תובא לדיון במסגרת הדיון הקבוע בפניו, ביום 31.12.2017. במסגרת הדיון שהתקיים באותו מועד, ביקש ב"כ הנאשם 3 לפסול את כב' השופט ב' שגיאמלשבת בדין, וביום 02.01.2018, נדחתה בקשתו.

בחלוף תשעה חודשים ומאחר שטרם הסתיים משפטה של המשיבה, הגישה המבקשת בקשה ראשונה להארכת מעצרה בתשעים ימים נוספים. במסגרת החלטתי, מיום 07.01.2018, קבעתי כי אין מקום ליתן בשלב זה החלטה לגופו של עניין בבקשת המבקשת להארכת מעצרה של המשיבה, וזאת לנוכח העובדה ששירות המבחן עודנו שוקד על הכנת תסקיר משלים בעניינה של המשיבה, שלאחריו יתקיים דיון בבית המשפט המחוזי. בהמשך לכך, קבעתי כי המשיבה תימצא במעצר עד להחלטה אחרת; וכי המבקשת תגיש הודעת עדכון לבית המשפט לגבי תוצאותיו של ההליך בבקשה לעיון חוזר, ועם קבלתה יוחלט על דרך הטיפול בבקשה.

ביום 03.01.2018, הוגש תסקיר מבחן משלים בעניינה של המשיבה, בו נאמר כי שתי החלופות המוצעות – ביתה של הגב' שרה שמיר, תחת פיקוח הגב' נירה מזרחי ומר פנחס סולש; ודירתה של הגב' רחל ינאי, תחת פיקוח מר עזריאל לדרברגר, מר יצחק גור, הגב' מרים אוחנה, מר מיכאל בן אבו ומר איליה שמולביץ', אינן יכולות ליתן מענה לסיכון הפוטנציאלי הגבוה הקיים בעניינה של המשיבה, לנוכח היעדר היכרות, ולו היכרות בסיסית, של מרבית המפקחים עם המשיבה.

יצוין, כי בעדכון שהוגש מטעם שירות המבחן, ביום 08.01.2018, נמסר כי בטרם נשלח התסקיר לבית המשפט פורסמו התבטאויות פוגעניות ברשת הפייסבוק על אודות קצין המבחן עורך התסקיר, אשר גררו תגובות מסלימות בדבר קיומם של מניעי נקמה ושימוש בתסקיר שקרי.

לאחר שהדיון בבקשה נדחה מספר פעמים לבקשת ב"כ המשיבה, הועברה לידי המבקשת, ביום 13.03.2018, חוות דעת מאת "התחלה חדשה – מרכז טיפול ואבחון לאוכלוסיות עוברי חוק" (להלן: חוות הדעת הפרטית), אשר הוגשה מטעמה של המשיבה. במסגרת חוות הדעת הפרטית נבחנו 9 מפקחים, אשר מרביתם נדחו בעבר על ידי שירות המבחן, ולבסוף הומלץ כי המשיבה תשוחרר למעצר בפיקוח אלקטרוני ובפיקוח אנושי. בחוות הדעת הפרטית נמסר, בהקשר זה, כי:
"הגב' נחמה דראב ברקוביץ' היא המתאימה מכולם לניהול מערך הפיקוח על לורי. עוד התרשמנו כי רוב המפקחים המוצעים מתאימים לתפקיד ויוכלו לקחת חלק בתורנות שתנוהל על ידי הגב' נחמה דראב ברקוביץ' כאמור. לא התרשמנו כי העובדה שחלק מן המפקחים אינם מכירים את לורי אישית צריכה לעמוד להם ולה לרועץ, מאחר ורמת המחויבות שלהם היא גבוהה מחד גיסא, אולם אינם מצויים בהזדהות רגשית עם לורי מאידך גיסא. התרשמנו כי גם בן זוגה יכול לשמש כמפקח אנושי בשעות שאינו עובד... למעט הגב' ענקרי, המפקחים המוצעים האחרים מתאימים, להתרשמותנו, לתפקיד".

ביום 22.03.2018, נשמעו טענות הצדדים ביחס לבקשת המשיבה לעיון חוזר בשאלת מעצרה. לאחר זאת, קבע בית המשפט המחוזי, כי טרם הגיעה העת לדון בחלופות המעצר המוצעות על ידי המשיבה במסגרת הבקשה לעיון חוזר ובחוות הדעת הפרטית שהוגשה מטעמה; וכי על שירות המבחן לבחון את החלופות המוצעות, לרבות את האמור בחוות הדעת הפרטית שהוגשה על ידי המשיבה. לאור האמור, ובשים לב לתקופת המעצר הארוכה בה נתונה המשיבה במעצר, הורה בית המשפט המחוזי כי שירות המבחן יגיש את התסקיר המשלים בתוך שבועיים ימים, ודחה את המשך הדיון ליום 08.04.2018.

למען שלמות התמונה, יצוין כי הנאשמים האחרים שוחררו למעצר בית בבית הוריהם, כפי שהומלץ על ידי שירות המבחן, וזאת לאחר שהעררים שהוגשו לבית משפט זה התקבלו (בש"פ 9227/17, ובש"פ 9132/17).

יצוין, כי לאחר הגשת בקשתה השנייה של המבקשת להארכה מעצרה של המשיבה בתשעים ימים נוספים, ביום 12.04.2018, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המשיבה לעיון חוזר בהחלטתו מיום 26.10.2017, במסגרתה קבע כי לא תסכון בעניינה כל חלופת מעצר. בית המשפט המחוזי קבע, בהקשר זה, כי "מסוכנותה של המבקשת [המשיבה] גבוהה ומידתה לא פחתה, וזאת אף נוכח נטיותיה האישיותיות וההתנהגותיות כפי התרשמות שירות המבחן בתסקירו הקודם", וכי יש בכך, הלכה למעשה, כדי לסתום את הגולל על הבקשה לעיון חוזר. חרף זאת, ולנוכח החלטתו של בית המשפט המחוזי, מיום 22.03.2018, המשיך בית המשפט לבחון היתכנותה של חלופת מעצר שיהא בה ליתן מענה, באופן מניח את הדעת, למסוכנותה של המשיבה ולחשש להשפעה על עדים. לאחר זאת, הבהיר בית המשפט המחוזי, כי הגם שאין להתעלם מחוות הדעת הפרטית שבידי ההגנה, הרי שמקום בו לא קיימים טעמים כבדי משקל לסטות מהמלצתו השלילית של שירות המבחן, יש להעדיפה. בית המשפט המחוזי ציין, בהקשר זה, כי:
"מתוך שאני בוחן את הנימוקים שביסוד המלצת המומחים מטעם ההגנה אל מול הנימוקים שביסוד המלצת שירות המבחן כי המפקחים המוצעים אינם מתאימים למשימת הפיקוח, אני סבור כי נימוקים אלה של שירות המבחן הם תוצאה של בחינה מקיפה ומעמיקה יותר את המפקחים לרבות בעניין הזדהותם ומעורבותם בפעילותה של המבקשת [המשיבה] ויכולתם לשמש דמויות בעלות סמכות משמעותית ולמנוע מצבי סיכון. בהמלצת שירות המבחן הובאה בחשבון הזדהותם של מר משה שלם וגב' נחמה דראב ברקוביץ עם עמדותיה של המבקשת [המשיבה] ומעורבותם בפעילותה. למותר לציין כי נתונים חשובים ומהותיים אלה לא באו לידי ביטוי בחוות דעת מומחי ההגנה אשר למעשה התעלמה מבחינתם".

בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע, כי:

"נהיר כי לנוכח הסיכון הגבוה הנשקף מהמבקשת [המשיבה], והתרשמות שירות המבחן מקשייה בקבלת סמכות חיצונית ומיכולתה לנצל ולהשפיע על אחרים במטרה להשיג את מטרותיה הרי שמפקח מוצע אשר אינו מכיר את המבקשת [המשיבה] ואת מורכבות מצבה ונטייתו לסייע לה נובעת ממניעים אלטרואיסטיים, אינו יכול אף הוא להוות גורם בעל סמכות. העובדה כי המפקחים המוצעים מגלים מחויבות כלפי המבקשת ומודעות לנדרש מהם בתפקיד מפקח, אינה מלמדת בהכרח על יכולתם לעמוד במשימה.
מחויבות ללא יכולת להטיל מרות – אינה מספיקה. על יסוד כך, פסל כאמור שירות המבחן את התאמתם של המפקחים המוצעים. אני סבור, על כן, כי יש ממש בהמלצת שירות המבחן הנסמכת על נימוקים עניינים ומהותיים אלה".

בהמשך, הבהיר בית המשפט המחוזי, כי אין בידיו לקבל טענות שנטענו בעלמא נגד קצין המבחן, שיש בהן כדי להטיל דופי במקצועיותו וביושרו; וכי יש להבחין בין עניינה של המשיבה לבין עניינם של הנאשמים האחרים בתיק, אשר שוחררו למעצר בית. לאחר זאת, קבע בית המשפט המחוזי, כי יש לתת את הדעת למידת המסוכנות הנשקפת מהמשיבה, אל מול צפי להתמשכות ההליכים ולקושי של המשיבה להתכונן למשפטה, כשהיא נתונה במעצר מאחורי סורג ובריח. בית המשפט המחוזי הוסיף עוד, כי בעניינה של המשיבה נעשו מאמצים רבים לאתר חלופה קונקרטית שיהא בה כדי לעמוד בדרישת החוק ולהלום את מסוכנותה, אולם, בסופו של יום, לא נמצאה חלופה כזו. לאור האמור, נדחתה הבקשה לעיין מחדש בהחלטת המעצר.

הבקשה להארכת המעצר בתשעים ימים נוספים

ביום 25.03.2018, הגישה המבקשת בקשה שנייה להארכת מעצרה של המשיבה, בתשעים ימים נוספים, החל מיום 05.04.2018. בבקשה נטען, כי מעשיה של המשיבה מלמדים, מעצם טיבם ונסיבותיהם, על המסוכנות הרבה הנשקפת הימנה. המבקשת טענה בנוסף, כי מסוכנותה של המשיבה מתחזקת לנוכח האמור בתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינה, בהם נאמר כי "קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות פוגענית בעתיד, וכי לא ברורה מידת יכולתה ומחויבותה של המשיבה להימנע מפעילות במרחב החברתי, באופן שיכולה ליצור מצבי סיכון בהם היא עלולה להפעיל לחץ, לנצל ולהשפיע על אחרים במטרה להשיג את מטרותיה". בנוסף, הובהר על ידי המבקשת, כי חלופות המעצר שהוצעו בעניינה של המשיבה נשללו על ידי שירות המבחן. עוד נטען, כי קיים יסוד סביר לחשש ששחרורה של המשיבה יביא לשיבוש הליכי המשפט, נוכח המעשים המיוחסים לה; והעובדה כי לחובתה עומדת הרשעה בעבירות של שיבוש מהלכי משפט, משנת 2015.

אשר להליך העיקרי, מסרה המבקשת כי דחיות רבות מטעם ההגנה, בין היתר לצורך הסדרת הייצוג בתיק ולימוד חומרי החקירה, עיכבו את תחילת משפטה של המשיבה. לדברי המבקשת, התיק קבוע לדיון לצורך הגשת תיק מוצגים ליום 30.04.2018; ולישיבת הוכחות ראשונה ביום 07.05.2018; וכי על המשיבה להגיש את תשובתה המפורטת לאישומים בכתב, עד ליום 02.05.2018. המבקשת הוסיפה וטענה, כי נקבעו 13 מועדי הוכחות נוספים, בתוך תקופת הארכת המעצר המבוקשת.

הדיון בבקשה

במהלך הדיון בבקשה שהתקיים ביום 15.04.2018, חזרה ב"כ המבקשת, עו"ד נילי פינקלשטיין, על טיעוניה לעניין מסוכנותה של המשיבה, והפנתה לתסקירי שירות המבחן, מהם עולה כי אין בחלופות המעצר המוצעות כדי לאיין את רמת הסיכון הגבוהה הנשקפת הימנה. בתגובה לטענות המשיבה, כי יש לשחררה לחלופת מעצר בדומה לנאשמים האחרים, הפנתה ב"כ המבקשת להחלטת בית המשפט המחוזי, מיום 12.04.2018. ב"כ המבקשת הבהירה, כי במסגרת החלטה זו, אבחן בית המשפט המחוזי בין הנאשמים האחרים, לגביהם המליץ שירות המבחן לשחררם למעצר בפיקוח אלקטרוני ואנושי, לבין המשיבה, שבעניינה נקבעה רמת מסוכנות גבוהה, כאשר  שירות המבחן נמנע מלהמליץ על שחרורה לחלופה, בהיעדר חלופת מעצר ראויה. בהמשך לכך, טענה ב"כ המבקשת, כי קיים הבדל בין מספר האישומים המיוחסים למשיבה, לבין מספר האישומים הקטן יותר המיוחס לנאשמים האחרים; וכי למשיבה יש עבר פלילי רלוונטי, ובין היתר היא הורשעה בעבירות שיבוש מהלכי משפט, וזאת בניגוד לנאשמים האחרים. לאור האמור, סבורה ב"כ המבקשת כי יש להורות על הארכת מעצרה של המשיבה, כמבוקש.
מנגד, טען ב"כ המשיבה, כי יש לשחרר את המשיבה למעצר בפיקוח אלקטרוני ובפיקוח אנושי, בהתאם למתווה שהומלץ בחוות הדעת הפרטית שהוגשה מטעם ההגנה. לשיטת ב"כ המשיבה, אין פסול בכך שחלק מן המפקחים מזדהים עם דעותיה של המשיבה, ואין בכך משום עבירה או טעם לפגם, המצדיק את פסילתם של המפקחים על ידי שירות המבחן. עוד נטען על ידי ב"כ המשיבה, כי אין בהעדר היכרות בסיסית בין חלק מן המפקחים לבין המשיבה, כדי להביא לשלילתם כמפקחים ראויים עבור המשיבה; וכי פסילתם מטעם זה, עשויה לסתום את הגולל לגבי האפשרות לשחרורה של המשיבה לחלופת מעצר, וזאת לנוכח העובדה כי המשיבה אינה נמצאת בקשרים עם בני משפחתה. ב"כ המשיבה הזכיר, כי המשיבה מצויה במעצר מעל לשנה, ומדובר בהתמשכות ניכרת של ההליכים, שכן למרות שחלפה שנה מאז הגשת כתב האישום נגד המשיבה, טרם ניתן לו מענה, ולמעשה משפטה טרם החל. עוד טוען ב"כ המשיבה, כי בשל מעצרה, נמנעת מהמשיבה האפשרות הנתונה לה בדין לעיין בחומרי החקירה, וכי בדומה למקרים רבים אחרים, בהם נקבע על ידי בית משפט זה כי יש לשחרר נאשם ממעצרו, מפאת הצפי להימשכות הליכים והפגיעה ביכולת הנאשם להתגונן, יש לשחרר גם את המשיבה ממעצר ולו מטעם זה בלבד (בש"פ 7452/16; בש"פ 3669/7; בש"פ 4513/16 ו-בש"פ 2291/18). על יסוד האמור, נטען על ידי ב"כ המשיבה כי הגיעה העת לשחרר את המשיבה לחלופת מעצר, כפי שנעשה בעניינם של הנאשמים האחרים בתיק.
בית המשפט העליון קבע בהחלטתו, כי על בית המשפט לאזן בין חזקת החפות העומדת לנאשם וזכותו החוקתית לחירות, לבין האינטרס שעניינו שמירה על שלום הציבור ובטחונו (בש"פ 9940/16 מדינת ישראל נ' פלוני (29.12.2016); בש"פ 1383/16 מדינת ישראל נ' פלוני (22.2.2016); בש"פ 8619/13 מדינת ישראל נ' פלוני (8.1.2014)). במסגרת איזון זה, שומה על בית המשפט ליתן את הדעת למגוון של שיקולים ואינטרסים מתנגשים. מן העבר האחד, יש לשקול את המסוכנות הנשקפת מהנאשם, כפי שזו נלמדת מאופי העבירות המיוחסות לו ומנסיבות ביצוען; את עברו הפלילי; ואת החשש מפני שיבוש הליכי המשפט והחשש להימלטותו של הנאשם מאימת הדין. מן העבר השני, יש לבחון את עוצמת הפגיעה בחירותו של הנאשם, הנובעת, בין היתר, מקצב התקדמות ההליך המשפטי בעניינו, וממשך הזמן אשר חלף מאז הושם הנאשם במעצר. כאשר קצב התנהלות ההליך המשפטי אינו משביע רצון, תנוע המטוטלת לעבר זכותו של הנאשם לחירות, ותגבר הנטייה לשחררו לחלופת מעצר (בש"פ 4166/16 מדינת ישראל נ' אבו רזק (25.7.2016); בש"פ 5816/15 מדינת ישראל נ' דריימן (9.9.2015); בש"פ 3343/13מדינת ישראל נ' אוחיון (3.6.2013)).

במקרה דנן, יוחסו למשיבה, כמו גם לשני הנאשמים הנוספים, מעשים חמורים ביותר, הבאים לידי ביטוי באלימות מילולית העומדת על רף חומרה גבוה. על פי המתואר בכתב האישום, המשיבה קשרה קשר עם כל אחד מהנאשמים האחרים, כדי לפגוע בגורמי הרווחה, בגורמים ממערכת אכיפת החוק והמשפט, ובאחרים. במסגרת זו, פעלו, כנטען בכתב האישום, המשיבה והנאשמים האחרים על מנת להטריד ולפגוע בפרטיותם של עובדי ציבור, שמילאו את תפקידם הכרוך גם בהוצאת ילדים ממשמורת הוריהם ובסכסוכים על משמורת ילדים. בין היתר, פרסמה המשיבה, לכאורה, תכנים מכפישים ובוטים, לרבות תכנים בעלי אופי מיני, כלפי עובדי ציבור ומתלוננים נוספים, ומסרה פרטים מזהים על אודות קטינים המצויים בהליכי משמורת חשאיים. על פי הנטען, המשיבה הגיעה לבתי מגורים של עובדי ציבור, והשמיעה כלפיהם קריאות מבזות, וכן ביצעה עבירות מרמה שונות, ובכלל זה זיוף מסמכים רשמיים של מוסדות המדינה. המסוכנות הנשקפת מן המשיבה עולה בבירור מעובדות כתב האישום, אשר תוארו לעיל, כמו גם מעברה הפלילי, הכולל, בין היתר, עבירות של שיבוש מהלכי משפט. לכך יש להוסיף את העובדה, כי בעת ביצוע המעשים לכאורה, היה תלוי ועומד עונש מאסר מותנה, מעל לראשה של המשיבה, ולא היה בכך כדי להרתיעה מביצוע, לכאורה, של המעשים המיוחסים לה בכתב האישום.

בית המשפט העליון לא קיבל את טענת ב"כ המשיבה, לפיה לא נשקפת מן המשיבה מסוכנות גבוהה, מאחר שאין מיוחסים לה מעשים הכוללים אלימות פיזית כלפי המתלוננים. פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור ומתלוננים אחרים הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף חומרה גבוה ביותר, ואין להמעיט בחומרת המעשים רק משום שאין מדובר באלימות פיזית (בש"פ 9132/17 זר נ' מדינת ישראל (29.11.2017)). הביטויים הקשים בהם נעשה שימוש, לכאורה, על ידי המשיבה, לצד היקפם הרחב של המעשים, המתפרשים על פני 120 אישומים נפרדים, מספרם הרב של נפגעי העבירה, והעובדה כי המשיבה פעלה, על פי הנטען, באופן שיטתי תוך ניסיון להסוות את מקור הפרסומים, כל אלה מובילים למסקנה כי נשקפת מסוכנות גבוהה מהמשיבה, שאין להקל בה ראש.

בסופו של דבר, בית המשפט העליון החליט להיעתר לבקשת המדינה, והאריך את מעצרה של המשיבה ב-90 ימים נוספים,החל מיום 05.04.2018, או עד למתן פסק דין, בתפ"ח 14615-04-17, בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו, לפי המוקדם.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום שני, 19 בפברואר 2018

עו"ד נועם קוריס- השבת, הכרעת בית המשפט העליון בהרכב של שבעה שופטים

עו"ד נועם קוריס- השבת, הכרעת בית המשפט העליון בהרכב של שבעה שופטים
בית המשפט העליון קבע, כי "באזורי מגורים שבהם יש רוב מכריע לאוכלוסייה הדתית קיימות מגבלות על נסיעה בכלי רכב בימי שבת וחג, גם אם בעבר לא אלה היו פני הדברים משום שהרכב האוכלוסייה בהן היה אחר." יחד עם זאת, אישר בית המשפט העליון לעיריית תל אביב להתיר פתיחה מסויימת של עסקים בשבת

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- על מיליון דרכים למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע


עו"ד נועם קוריס

השבוע (30.1.0.2017) הכריע בית המשפט העליון בהרכב שופטים מורחב ובמסגרת פסק דין שניתן על גבי 95 עמודים ואשר מסכם ארבע עתירות שהוכרעו בפסק הדין מושא הדיון הנוסף (בג"ץ 6322/14 התאחדות הסוחרים והעצמאים הכללית נ' שר הפנים (19.4.2017). בעתירות עלו מגוון טענות ביחס לתיקונים. בתמצית, טענו העותרת 1 והעותרים 11-2 (להלן ביחד: הסוחרים) והמשיבה 9 (להלן: גינדי) טענות שונות בדבר חוקיותה, סבירותה ומידתיותה של התרת פתיחת עסקים בשבת. מנגד, עתרה המשיבה 4 (להלן: העירייה) כנגד החלטת שר הפנים לעכב את כניסתו לתוקף של החוק המקנה שיקול דעת נוסף לעירייה לקבוע היתרים לפתיחת עסקים מסויימים ובאיזורים מסויימים, בשבת. בפסק הדין מושא הדיון הנוסף הוחלט פה אחד לקבל את עתירת העירייה ולדחות את עתירות הסוחרים וגינדי.
בסיום פסק הדין סיים בית המשפט העליון בהסבר, כי אין מקום לחשוש משחיקה בדמותה המסורתית של השבת בפרהסיה הציבורית במדינת ישראל. שכן מדובר בתהליכים מורכבים יותר, והסביר כי באזורי מגורים שבהם יש רוב מכריע לאוכלוסייה הדתית קיימות מגבלות על נסיעה בכלי רכב בימי שבת וחג, גם אם בעבר לא אלה היו פני הדברים משום שהרכב האוכלוסייה בהן היה אחר. ההסדרים המשפטיים משקפים את הצרכים העדכניים של החברה ואת ההשקפות הרווחות בה, לצד שמירה על עקרונות שאינם משתנים עם כל משב רוח. עם זאת, הפרטים עשויים להשתנות, כשם שהחיים עצמם משתנים. אין מקום לחוקי עזר המבטלים את מעמדה המיוחד של השבת. אולם, יש ויש מקום לחוקי עזר המכבדים את השבת בדרכים שונות, בהתאם לאורחות החיים של הקהילה המקומית. יש לקוות כי הדיון בנושא זה ימשיך להתקיים במקום הראוי לו – בזירה הציבורית.

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן 

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת
עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

יום רביעי, 31 בינואר 2018

עו"ד נועם קוריס: הפרעה לשוטר, נסיעה בכיוון ההפוך ו- 20 חודשי מאסר בפועל.

עו"ד נועם קוריס: הפרעה לשוטר, נסיעה בכיוון ההפוך ו- 20 חודשי מאסר בפועל.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המלצות משטרה בתקשורת

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

בית המשפט העליון דחה בימים אלו ערעור על חומרת העונש – 20 חודשי מאסר בפועל, בגין הרשעת המערער בעבירות של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ונסיעה בכיוון ההפוך. המערער הודה בכתב אישום מתוקן שממנו עולה כי הוא נהג ברכב בניגוד לכיוון התנועה. הוא המשיך בנסיעה אף כאשר מתנדב ביחידת התנועה הארצית סימן לו לעצור. מתנדבי היחידה החלו לנסוע בניידת לאחר הרכב שבו נהג המערער וכרזו לו לעצור בצד, אך הוא לא שעה להוראותיהם והמשיך לנסוע במהירות גבוהה. למרדף הצטרף גם רכב משטרתי שניסה לחסום את נתיב נסיעתו של המערער, אך הוא סטה עם רכבו לכיוון הרכב המשטרתי, שנאלץ לנסוע לאחור כדי להימנע מפגיעה. המערער המשיך בנסיעה פרועה ומהירה – הוא חצה בדרכו מספר צמתים ברמזור אדום, עבר בין נתיבי התנועה, ונסע בחלק מהדרך בנתיב המנוגד לכיוון התנועה באופן שאילץ רכבים אחרים לסטות הצידה על מנת שלא להיפגע. המרדף הסתיים רק לאחר כעשרים דקות, כאשר רכבו של המערער התנגש בתלולית עפר והמערער ברח רגלית מהמקום
בית המשפט המחוזי הדגיש את חומרת המעשה ואת הנזק שעלול היה להיגרם לנהגים האחרים ולגורמי אכיפת החוק מנסיעתו הפרועה של המערער. עוד צוין המרדף הארוך יחסית בזמן ובמרחק וכי המערער נטש את הרכב בניסיון להתחמק מן המשטרה. ערכאה קמא אף ציינה לקולא את גילו הצעיר של המערער בעת ביצוע העבירה – שהיה כבן 19 שנה, את נסיבותיו המשפחתיות המורכבות ואת ההתרשמות החיובית של שירות המבחן. בשקלול הכולל, הוטל על המערער, כאמור, עונש של 20 חודשי מאסר בפועל שנמצא בתחתית מתחם הענישה שקבע בית המשפט המחוזי.
עו"ד נועם קוריס

בדיון שהתקיים בפני בית המשפט העליון, הסניגור הדגיש את הנסיבות האישיות של מרשו ואת סיכויי השיקום כבסיס לבקשתו כי בית המשפט יקבל את הערעור ויקל בעונשו. באת כוח המדינה תמכה בדחיית הערעור והדגישה את נסיבות המעשה
עבירת המרדף פוגעת בצורה ישירה בביטחון האישי של עובר דרך. כל חטאו הוא שעשה שימוש בכבישי המדינה. טול המקרה בפנינו. המעשה נמשך כעשרים דקות במהלכו המערער נסע בניגוד לכיוון התנועה, תוך התעלמות חוזרת ונשנית מרמזור אדום שניצב בפניו. מספר כלי רכב, ביניהם רכב השייך למשטרה, נאלצו לסטות מהדרך על מנת שלא להיפגע. התנהגות כזו יוצרת מצב של התמוטטות דיני התעבורה, על כל הסיכון הכרוך בכך. אין לאפשר תוהו ובוהו בנתיבי התחבורה
בהחלטת בית המשפט העליון נקבע, כי המערער שהיה בן 19 במועד ביצוע העבירה, הוא נעדר הרשעות קודמות והחל לאחרונה בהליכי שיקום. התקווה היא שיתמיד ויצליח בדרך זו. ברם, העונש הוא מתון בצורה ברורה. בית המשפט אינו יכול לעמוד מנגד כאשר נעשה שימוש פרוע כזה בכלי בעל כוח קטלני. נכון כי יש להעניק משקל גם לנסיבות האישיות הקשות של המערער, לרבות רקעו המשפחתי. ברם, בית המשפט העניק משקל רב לשיקולים אלה ולא עולה כל שגגה בדבר חומרת העונש.


עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום שלישי, 30 בינואר 2018

עו"ד נועם קוריס- הודעת הכנסת: הצעת חוק חדלות פירעון תשנה את דיני הקדימה לטובת הנושים הקטנים...

עו"ד נועם קוריס- הודעת הכנסת: הצעת חוק חדלות פירעון תשנה את דיני הקדימה לטובת הנושים הקטנים...

הודעת הכנסת: הצעת חוק חדלות פירעון תשנה את דיני הקדימה לטובת הנושים הקטנים

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס


 הודעה הכנסת מיום:

24 במאי 2016, ט"ז באייר תשע"ו, בשעה 17:30

שיקום החייב מהווה ערך מרכזי בהצעת החוק

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת החלה היום לדון בהצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
דיני חדלות הפירעון, נועדו להתמודד עם משבר כלכלי של חייב, מתוך ניסיון למקסם את האינטרסים של כל הצדדים המעורבים. כיום, הליכי חדלות פירעון מוסדרים בשלושה חוקים – פקודת פשיטת הרגל, פקודת החברות והוראות מסוימות בחוק החברות. שתי הפקודות חוקקו עוד בתקופת המנדט.
נוצר צורך בחוק עדכני אשר יסדיר את מכלול ההיבטים הקשורים בעניינו של חדל פירעון, בין אם מדובר ביחיד ובין אם בתאגיד. הצעת החוק, תבטל את הפקודות והסעיפים בחוק החברות, ותקבע הסדרים שנועדו לייעל את ההליכים בדיני חדלות הפירעון בישראל.
התכליות העיקריות של הצעת החוק הן: יצירת מסגרת חקיקתית אחת אשר תחול הן על יחידים והן על תאגידים בחדלות פירעון, ותסדיר את כל היבטי חדלות הפירעון. לרבות ההצעה לערוך שינוי מבני ברשויות האחראיות על יישום דיני חדלות הפירעון – בתי המשפט, הכונס הרשמי ורשות האכיפה והגבייה. הצבת השיקום הכלכלי כערך מרכזי של הליכי חדלות פירעון של יחידים ובמידה רבה גם של תאגידים. הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים. מתן דגש לוודאות ויציבות הדין על חשבון שיקול דעת רחב של ביהמ"ש.
אף שכבר בדיון הראשון נשמעו חילוקי דעות על סעיפים שונים, הצעת החוק וראש הצוות המשפטי-כלכלי שהוביל את הדיונים ואת ניסוח הצעת החוק עו"ד אבי ליכט, זכו לתמיכה ושבחים רבים מכל הגופים הנוגעים בדבר. ובהם משרד האוצר, הנהלת בתי המשפט, לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון, איגוד הבנקים, ואיגוד חברות הביטוח.
יו"ר הועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר "חשיבות החוק בעניי, הוא שיקום החייב וייעול ההליכים הבירוקרטיים. סלומינסקי הבטיח לסיים את הדיונים  בהצעת החוק עד תום כנסת החורף של הכנסת.
שרת המשפטים איילת שקד אמרה בפתיחת הדיון אני מתרגשת שמתחילים לעבוד על הצעת חוק זו. אשר לדבריה נמצא בראש סדר העדיפויות  של משרדה. "העקרונות שהנחו את הצעת החוק, הוא שיקום החייב, חלוקת הנשייה בצורה שוויונית, קיצור הליכים והפחתת בירוקרטיה. אם נצליח בכך, כל אזרחי ישראל ירוויחו מכך. אמרה שקד.
ח"כ מירב מיכאלי אמרה הדאגה שלי שהצעת החוק מחזקת את החזקים ומחלישה את החלשים. ובכך העסקים הקטנים עלולים לצאת פחות  מוגנים. לדבריה, במציאות הנוכחית, אנשים יכולים להיות גם נושים וגם חייבים. אולם יש ציבור עצום שהוא שקוף שיכול להיות רק חייב. ההצעה עלולה לגרום שהמודל הנכון של מקרה IDB, שהופך חברה חדלת פירעון הנושים שלה, לא תוכל להתקיים יותר. או להפוך נושים כמו במקרה ענבל אור, לפחות אפקטיביים. ומאידך, ההצעה לא תגן על חוסכים מפני מקרים כמו פישמן״ אמרה מיכאלי.
ח"כ אוסמה סעדי אמר "הזינוק במספר פושטי הרגל, מחייב אותנו ליצור מערכת איזונים בחוק, להבטיח את שיקום החייבים שלא יפלו לכל חייהם,  ולהעניק להם הזדמנות לפרנס את משפחתם ולהחזיר את חובותיהם".
ח"כ רויטל סויד אמרה "מחובתנו לדאוג לזכויות החייבים שכבודם לא יירמס תחת גלגלי החוק הגדול הזה". 
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט אמר "להצעת החוק תהיה תרומה מיקרו ומקרו כלכלית. אלפי אנשים הופכים מידי שנה לחדלי פירעון, וכל אחד מהם משפיע על  מעגלים רבים סביבו. חלק גדול מדיני חדלות פירעון, הינם פרי הפסיקה, ופסיקה ככל שתהיה טובה, לא יכולה להחליף חקיקה ראויה. לדבריו, אנו מבקשים להשיג בחוק ערכים חשובים כדוגמת החזרת חדל הפירעון למעגל הכלכלי, וערך שיקום החייב. לא כל מי שנכשל, הוא רמאי או לא מוסרי. יש גם אנשים שחטאו, בהם נטפל בצורה ממוקדת באמצעות מתן סמכויות אכיפה נרחבות לממונה על השיקום הכלכלי. הרגולציה תהיה ממוקדת באלו שחטאו. עוד אמר ליכט, אנו מציעים לבטל את רוב דיני הקדימה, לטובת הנושים הקטנים. חלק מהנשייה נעביר לגופים הקטנים, לספקים וללקוחות, על חשבון הנושים הגדולים המובטחים. ליכט הוסיף ואמר כי ההצעה תבצע  שינוי מבני בהעברת חלק מהדיונים מבתי משפט המחוזיים לבתי משפט השלום.

כונס הנכסים הרשמי פרופ' דוד האן אמר "זה רגע גדול, כמעט מפעל חיים עבורי. 21 שנות מחקר מושקעים פה. הצעת החוק מהווה טרנספורמציה, למשפט מנדטורי שהאנגלים הניחו לפיתוח כלכלה, אולם כדאי להחליף ולעדכן את הפקודה בחוק מודרני". לאחר פיתוח פסיקתי ענף, הגיע השעה לעשות סדר. לדבריו, רק קצה הקרחון מהתחום מגיע לפסיקה בבית המשפט העליון. רוב ההלכות נקבעות בבית המשפט  המחוזי". האן התייחס לתחום האשראי ואמר "כאשר בנק מלווה כסף, הוא רואה מולו פושט רגל בפוטנציה ולא לווה".

מנהל רשות האכיפה והגבייה, עו"ד תומר מוסקוביץ' אמר "הרשות בקשה למצוא פתרון לחייב המוגבל באמצעים, ולכן יזמה את הוראת השעה למתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים ובתקופה האחרונה נתנו עשרות החלטות למתן הפטר. ביחס לרוב הגדול של החייבים המועמדים להפטר לא הוגשו התנגדויות והם יוצאים לדרך חדשה. הוראת השעה היא למעשה הכנה לקראת חוק חדלות הפירעון החדש.
נציג איגוד הבנקים פרופ' שלום לרנר הביע דאגה נוכח הפרסום על  עליה של-55% בפשיטות רגל. "העלייה המהירה של מספר פושטי הרגל, עלולה לחבל במהלך". אמר לרנר.
יו"ר הוועדה ח"כ סלומינסקי הודיע כי הוועדה תמשיך לדון בהצעת החוק מידי יום שלישי.  

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'

·                    עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה



·         















עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז
עו"ד נועם קוריס ב simplesite
עו"ד נועם קוריס ב saloona

המבוא להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016 / עו"ד נועם קוריס